סטודנטים הלומדים במסגרת החוג הרב-תחומי למדעי היהדות, יכולים ללמוד קורסים ממגוון המחלקות בפקולטה למדעי היהדות: המחלקה לתולדות עם ישראל, המחלקה לספרות עם ישראל, המחלקה לתנ"ך, המחלקה ללימודי ארץ ישראל, המחלקה לאמנות יהודית, המחלקה ללשון עברית, המחלקה לתלמוד ותורה שבעל פה, המחלקה למחשבת ישראל והמחלקה למזרח תיכון
תוכלו להתרשם ממידע על קורסים במחלקות השונות:
כמה טוב (?!) שבאת הביתה
זוכרים את התחושה הזו, של הנחיתה בארץ, אחרי טיסה לחו"ל? את ההתרגשות, את תחושת הבית?
הרבה זמן לא טסתם, אנחנו יודעים, אבל לרגע – בואו ניזכר ונדמיין.
המזמור בתהלים מתאר את השמחה העצומה שהיהודים חשו כשעלו לארץ, צחוק על השפתיים ושמחה בלבבות, חלום שמתגשם: "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים. אז ימלא שחוק פינו, ולשוננו רינה".
בפועל, המציאות לא הייתה כל כך מדהימה: שבי ציון חזרו לעיר הרוסה, מוקפת אויבים והתמודדו עם קשיים כלכליים ובטחוניים רבים. למעשה, רק כעבור מספר דורות הם הצליחו לשקם את בית המקדש, את ירושלים ואת הארץ כולה.
ספרי המקרא, עזרא, נחמיה, חגי וזכריה, וגם מזמורי התהילים, מספרים רק חלק מהסיפור. אבל בזכות עדויות חוץ מקראיות, אנחנו יכולים היום לספר את הסיפור כולו.
הפוסט מבוסס על טעימה מתוך נושאי המחקר של פרופ' יגאל לוין מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו. מוזמנים להרשם וללמוד קורסים נוספים בתחום.
הסטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתוכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו!
לפרטים נוספים
https://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
אפשר לרשום פטנט על בית המקדש?
אנחנו רגילים לחשוב על בית המקדש כמקום יחיד במינו, שלא היה כמוהו בכל העולם. מה היה קורה אם היינו מנסים לרשום פטנט?
האמת היא, ששום עורך דין לא היה מסכים לרשום על בית המקדש פטנט, משום שלמעשה, היו בתי מקדש שונים ברחבי האימפריה האשורית, הבבלית והפרסית.
אבל זה לא הכל, מוכנים להיות מופתעים?
בית המקדש השני גם לא היה היחיד במרחב היהודי. במקביל אליו, התקיימו בתי מקדש נוספים ליהודים!
מוקדש באהבה לכל אלו שמרגישים שהם חייבים(!) לרשום את הפטנט הייחודי שלהם
הפוסט מבוסס על מידע מנושאי המחקר של ד"ר טובה גנזל
הסטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתוכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מכל אחת המחלקות של בפקולטה למדעי היהדות!
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
מי האיש שמופיע כאן על שטר של קזחסטן? מיהו המורה השני? מי היה הראשון? שמעתם פעם על אלפראבי? קראתם פעם משהו שהוא כתב? ידעתם שהרמב"ם הושפע ממנו?
זהו אבו נצר אלפאראבי – דמות חשובה בפילוסופיה - הוא נודע בקרב הפילוסופים המוסלמים בכינוי "המורה השני", כלומר השני אחרי אריסטו. אבל למעשה ולענייננו הוא "המורה השני" לפילוסופיה העברית של ימי הביניים, כי אחרי אבן רשד, אלפאראבי היה הפילוסוף המוסלמי החשוב ביותר לייסוד הפילוסופיה בעברית, כתביו תורגמו לעברית והיוו בסיס ללימודים פילוסופים בקרב ספרד, פרובאנס, איטליה והארצות הביזנטיות והעות'מניות.
אגב, ד"ר יהודה הלפר במחלקה למחשבת ישראל בבר-אילן, הוא היחיד שמלמד על אלפאראבי וזהו קורס היחיד מסוגו בארץ!
הידעת? סטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה למחשבת ישראל!!!
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
תגידו, פגשתם פעם כנעני?
לפי התנ"ך, הכנענים הם אותם עמים שגרו כאן, בארץ ישראל, לפני שבני ישראל עלו ממצרים, "והכנעני אז בארץ". רצף של עמים עם שמות קצת מצחיקים, שכולנו מכירים לפי החרוז: הכנעני, החתי, האמורי, היבוסי, הגרגשי, החוי, הקניזי ו... יש עוד.
מי הם היו בעצם? מה היה הסיפור שלהם?
התנ"ך לא מגלה לנו, אבל מכתובות שונות שהתגלו בארץ ישראל, במצרים, סוריה ולבנון – אפשר ללמוד שהכנענים עבדו אלים שונים, קיימו חיי מסחר ופוליטיקה ערים, אה ו- אם הייתם יושבים איתם לכוס קפה, מאוד יכול להיות שהייתם מצליחים לגלגל אחלה שיחה, כי הם דיברו שפה שמית שקרובה לעברית.
הפוסט מתבסס על נושאי המחקר של פרופ' יגאל לוין מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו.
הסטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתוכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו!
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
אבד: ארמון. המוצא הישר מתבקש להחזיר לדוד.
הרבה לפני הימים שבהם התקיימו פה בחירות ראשונות, שניות, ושלישיות באותה השנה – היה פה מלך. עם ארמון, והמון כוח.
התנ"ך מתאר את שאול כמלך ראשון של עם ישראל, שהיה לדמות טראגית. את דוד הוא מתאר כמלך גיבור, צדיק, שכבש אימפריה.
ואיפה נמצא הארמון של דוד?
קיומו של הארמון של שאול ודוד, ושל המלכים עצמם – כדמויות היסטוריות – נמצא בלבה של מחלוקת בין החוקרים והארכיאולוגים.
ב'עיר דוד', בירושלים, למשל, נמצא מבנה גדול שזוהה על ידי הארכיאולוגית שחשפה אותו כארמונו של דוד המלך. ארכיאולוגים אחרים, לא השתכנעו.
גם בשפלת יהודה נמצאה מצודה, שהארכיאולוג שחפר בה טוען שנבנתה על-ידי דוד. אבל... גם כאן, מרבית החוקרים טועים שאין כל קשר לדוד.
היה או לא היה? מה דעתכם?
על המחלוקת והתשובות השונות, אתם מוזמנים ללמוד לעומקם בקורסים של פרופ' יגאל לוין מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו.
הסטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתוכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו!
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
תגידו, אברהם, יצחק ויעקב – כל אחד מכיר אותם. נכון?
אבל האם אפשר להכניס את אברהם לאותה הרשימה עם הלל הזקן, רמב"ם, ודוד בן גוריון? האם אפשר להחשיב את דמויות המופת האלה, כדמויות היסטוריות?
התשובה היא... שלא ממש.
האמת היא, שאין שום אזכור, אפילו לא קטנטן – קטנצ'יק, לאף אחת מהדמויות שנזכרות בספר בראשית. לא האבות, לא הבנים, לא הבנות, או השכנים.
מצד שני, חשוב לקחת בחשבון שאין ממש סיבה שיהיה תיעוד ארכיאולוגי על הדמויות הללו – הם היו נוודים, הם לא בנו שום מבנה רציני, והם לא כתבו שום דבר.
בקיצור, אם בניתם על זה שילמדו עליכם בספרי ההיסטוריה עוד כמה אלפי שנים, אנחנו ממליצים לדאוג לתיעוד ארכיאולוגי רציני, שיישאר לדורות
הפוסט נכתב בהשראת הרצאה של פרופ' יגאל לוין.
סטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתוכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו!
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
פחמימות, או לא להיות?
אתם צמחוניים, טבעוניים, קטוגנים או פליאו?
אנחנו לא נתערב לכם במה לשים בצלחת, אבל רק נשתף אתכם בפרט קטן:
בעוד דיאטת הפליאו נשענת על ההנחה שהאדם הקדמון היה צייד וניזון מבשר מן החי בלבד,
למעשה – ארכיאולוגים הצליחו לגלות שזו פשוט.... טעות.
התגלית הזאת נחשפה באתר ארכיאולוגי אוהלו 2, על גדות הכינרת, שבו התגלו שש בקתות מגורים מלפני 23,000 שנה!
בין השאר, התגלו באתר המפתיע הזה שרידי שיבולת שועל וחיטה,
מגל לקציר, ואבן לעיבוד המזון.
במילים אחרות, אם אתם מאוהבי הפחמימות, תוכלו להתנחם בעובדה שאתם לא לבד גם לפני עשרות אלפי שנים האדם הקדמון חיבב חיטה, ניזון ממנה, וקיים אורח חיים חקלאי.
הפוסט מבוסס על כתבה שפורסמה במקור ראשון https://www.makorrishon.co.il/magazine/193789/ בה רואיין פרופ' אהוד ויס מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה-אוניברסיטת בר אילן .
הסטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתוכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה!
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
המשורר היהודי שמסתובב בחצרו של אלפונסו מלך קסטיליה (מאה 13)
בין אריסטוקרטים נוצריים, מוסלמים ויהודים, אנשי מדע ומשוררים, מסתובב לו טדרוס הלוי אבולעפיה (שם מוזר... לא?)
אנו יודעים שהוא כותב בערגה על משחקי קובייה, משתאות יין, הרפתקאות אהבים ושעשועי חצר.
אז מיהו בעצם המשורר היהודי שמסתובב בחצרו של אלפונסו העשירי מלך קסטיליה במאה ה-13?
פרופ' רויטל רפאל-ויוונטה מהמחלקה לספרות עם ישראל מלמדת על נושאים אלו ועוד......
הידעת? סטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה לספרות עם ישראל !
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
מי היה מתווך האו"ם, הרוזן ברנדוט, ומדוע הוא נרצח בירושלים בידי אנשי לח"י?
מיהו איש האו"ם השוודי המסתורי שהכין את מפת החלוקה, ומדוע 70 שנה אף אחד לא הכיר את שמו? איך עוצבו גבולותיה של מדינת ישראל? מה אנחנו יודעים על המתווך האו"ם, הרוזן ברנדוט, שניסה להוציא את ירושלים מידי ישראל ונרצח בשל כך בידי אנשי לח"י? מיהו איש האו"ם האפרו-אמריקאי, ראלף באנץ', ששרטט את "הקו הירוק" – ואיך זה שקו ששורטט בכדי לשמש קו גבול זמני ממלא עד היום תפקיד חשוב בסכסוך הערבי-ישראלי?
התשובות לשאלות הללו מצויות בחומר מארכיון האו"ם ובארכיונים אחרים בעולם שחלקם עבר הסרת סיווג במיוחד לטובת מחקרים שיוצגו בקורסים שניתנים ע"י ד"ר אלעד בן דרור במחלקה ללימודי המזרח התיכון.
איזה כיף שסטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון!
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
מי השתמש בקנביס מתקופת המקרא?
אז ככה, בחודשים האחרונים בחנו חוקרים את מרכיבי הקטורת במקדש קטן בערד.
התברר, שעל המזבח הגדול הוקטרה לבונה, שנשרפה על שומן מן החי. ואולם ההפתעה הגדולה של המחקר הייתה זיהוי של קנאביס שנשרף על המזבח הקטן באמצעות הבערת גללים של בעלי-חיים. השימוש בחומרים מעוררים בטקסים פולחניים ידוע לנו מתרבויות שונות, ואולם, עתה אנחנו יודעים שהוא היה קיים בממלכת יהודה. זה למעשה הזיהוי המוקדם ביותר לקנאביס במזרח הקדום כולו!
כל זה במצודת ערד שבה נחשף כבר לפני למעלה מחמישים שנה, מקדש קטן מן המאה ה-8 לפני הספירה. בתוככי המבנה, בקודש הקודשים של המקדש, ניצבה מצבת אבן חלקה, שייצגה אולי את נוכחות האל, וכן שני מזבחות אבן ועליהם שרידי מנחת הקטורת האחרונה שהוקטרה במקום.
מבוסס על מחקרו של ד"ר ערן אריה - המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה.
הידעת? סטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה!
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
איך מרחיבים מבט עם תכנית כרמים? הנה, קבלו דוגמה מהשטח! פרופ' רומן כצמן מהמחלקה לספרות עם ישראל מגלה לנו שהמרכז הגדול ביותר של הספרות היהודית – רוסית נמצא היום ב.... ישראל!
ידעתם שמאות סופרים היוצרים בשפה הרוסית, יורשיהם של דוסטויבסקי ואחמטובה, חיים בישראל?
ההיסטוריה של הספרות היהודית בשפה הרוסית כוללת מאות סופרים, משוררים ומחזאים, ברוסיה, בארץ, בארה"ב, בגרמניה, בצרפת ובארצות אחרות.
מאז תקופת ההשכלה היהודית באימפריה הרוסית ועד לימינו, כתיבת היהודים ברוסית לא פסקה אף ליום אחד, על אף מלחמות , מהפכות, הגירות ופרעות, מדיניות כור ההיתוך והרב-תרבותיות, ולמרות הקולות החוזרים והנשנים המכריזים על מותה של כתיבה זו.
היום, המרכז הגדול ביותר של הספרות היהודית - רוסית נמצא בישראל. הספרות הזו מציבה בפני הקוראים והחוקרים אתגרים פרשניים, תאורטיים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים לא מעטים. מקורותיה המגוונים לצד הרקע ההיסטורי והחברתי המורכב שלה, מקנים לה אופי כאוטי, מושך ומסתורי כאחד.
עיון בספרות הרוסית משולב בחשיבה ביקורתית על סוגיות תאורטיות, ספרותיות ותרבותיות כמו למשל זהות, הגירה, גבולות הפרשנות, חקר המקורות, זיכרון, השפעה, מרכז ושוליים, שלטון ומהפכה, דת, אידאולוגיה ועוד.
**
הגעתם עד לכאן?
נשמע שכרמים תכנית מלגות למצטיינים לחקר התרבות והזהות היהודית באוניברסיטת בר-אילן - היא תכנית ממש בשבילכם! ואם זה ממש מדבר אליכם, אז חשוב שתדעו שסטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה לספרות עם ישראל!
אצלנו ב"כרמים" תוכלו להרחיב את האופקים, ללמוד לכתוב, לנתח מקורות, למצוא משמעות לעשייה שלכם - והכל ברמה האקדמית הכי גבוהה, בחוג הרב-תחומי למדעי היהדות.
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
" זרקו אותם באמצע המדבר", כך קלטו עליה בראשית שנות המדינה!
לקחו עולים מזרחים, העמיסו אותם על משאיות, וזרקו אותם במעברות באמצע המדבר. שם, הם חיו באוהלים, ולא הייתה להם שום דרך להיחלץ משם. המעברות הללו הפכו ברבות הימים לעיירות הפיתוח.
אז זהו – שלא!
התיאור הזה איננו מתאים למציאות.
כמעט כל המעברות אליהם הובאו העולים בשלוש השנים הראשונות של המדינה, תקופת העלייה ההמונית, היו שכונות של הערים הגדולות או בלב של אזור חקלאי.
עיירות הפיתוח הפריפריאליות הוקמו בארץ כמה שנים טובות לאחר שפרוייקט המעברות הלך והתחסל. עיירות אלו היו נקודות יישוב מתוכננות ולא מעברות, למעט אחת: תל ירוחם.
מה קרה בירוחם? למה במקרה שלה הכל נעשה אחרת?
סיפורה של ירוחם עומד במרכזו של מחקר שעורך ד"ר אבי פיקאר במחלקה ללימודי א"י.
הידעת? סטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה!
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
האם ישראל תכננה להפיל את נאצר?
ספטמבר 1969 – בפגישת העדכון השגרתית בין שר החוץ, אבא אבן, והשגריר, יצחק רבין, לבין מזכיר המדינה האמריקני, וויליאם רוג'רס, רבין מטיל פצצה ומכריז: "לדעתי יהיה זה לגמרי לא רע אם נאצר ייפול וייעלם מן הזירה המדינית... זהו הסיכוי לשינוי במעמדה של ארצות הברית באזור." האמריקאים שתקו מרוב הלם.
היו אלה ימי מלחמת ההתשה, עם הפצצות אוויריות של חיל האוויר בעומק מצרים, במטרה לגרום למצרים להבין כי אסטרטגיית ההתשה שבחרו פועלת נגדם - לישראל ישנה עליונות צבאית, ומוטב להם לבחור בהפסקת האש.
ישראל ידעה שכל עוד נאצר נמצא בשלטון לא ניתן יהיה להגיע איתו להסכם או להביא לרגיעה ביחסי ישראל-ערב. לכן, כפי אמר הציר הישראלי בוושינגטון שלמה ארגוב לבכיר במחלקת המדינה: "ישראל אינה יודעת מתי או איך הוא ייפול, אך היא מצפה לכך... והיה אם יביאו הדברים [הפצצות העומק] גם לסילוק נאצר, נראה בכך בונוס נוסף".
גם ראש הממשלה גולדה מאיר לא הסתירה את תקוותה לראות בנפילתו של נאצר. בראשית מרץ 1970, בביקור באוניברסיטה העברית בירושלים, היא התבטאה כך: "לא קיבלנו על עצמנו להפיל אותו. זה תפקיד העם המצרי. [אבל] לא נגיד שנבכה נורא אם הוא ייפול."
הנרי קיסינג'ר, היועץ לביטחון לאומי, ראה במכלול ההצהרות הישראליות, וביחוד בדבריו של רבין ביטוי ישיר לאסטרטגיה הישראלית "להביא לשינוי יסודי של המצב במזרח התיכון על ידי הפלת נאצר". הוא דיווח על כך לנשיא ריצ'רד ניקסון, שבתגובה כתב, ספק בבדיחות, ספק ברצינות: "קיסינג'ר – האם ה-CIA לא יכול לטפל בנאצר?!"
גמאל עבד אל- נאצר מת מהתקף לב ב 28-בספטמבר, 1970 שבעה שבועות לאחר תום מלחמת ההתשה. מחליפו בשלטון היה אנואר סאדאת.
הפוסט נכתב על ידי ד"ר יהודה בלנגה, המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן.
הסטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתוכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון!
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
רבותי, ההיסטוריה חוזרת!
"הציבור הוזהר מפני התפשטות המגפה שלעת עתה... הופיעה אמנם בצורה קטנה וחלשה, אבל חוסר השגחה וזהירות עלול לשנות את המצב לרעה"
נשמע מוכר?
ההודעה הזאת לא לקוחה מהשבועות האחרונים, למעשה – היא נכתבה לפני כמעט 100 שנה, ב-1922, כאשר מגפת הדבר פרצה בתל אביב, אז, עיר מתפתחת ונפרדת מיפו, בת 13,000 תושבים.
מגפת הדבר התגלתה בארץ לראשונה אצל משפחה שגרה בשכונת נוה שלום. המחלה התפשטה במהירות, וכבר בחודש הראשון מתו 5 אנשים.
כמו היום, גם אז, ההתמודדות עם המחלה יצרה קושי כלכלי. במכתב ששלחה עיריית תל אביב למושל המחוז נכתב:
"אנו לוקחים לנו את החופש להדגיש, שאין לעיריתנו בשום אופן יותר אפשרות להוציא עוד הוצאות על אמצעי מלחמה נגד הדבר, היות והוצאנו כבר סכום גדול של כסף הרבה מעל אמצעינו התקציביים, והיות ולפי דעת הרופאים המומחים, הדבר הוא עוד רחוק להגמר, כי אם להפך, יש סכנה שיגדל במשך חדשי החורף הבאים"...
ובכל זאת, במה אפשר להתנחם? למרות חוסר האונים והקושי, מגפת הדבר החלה לדעוך בשנת 1923 עד שהתפוגגה לגמרי.
ומתי תדעך הקורונה ותסתלק מהעולם? נחכה ונראה! בינתיים, בריאות לכולם!
הפוסט מבוסס על מאמרו של פרופ' תמיר גורן, מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה: "מה נשתנה? שתי תעודות על המגפה הראשונה בארץ ישראל המנדטורית - תרפ"ב"
הסטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתוכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה!
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
האישה בטנק, תנצח?
נשים בתפקידים קרביים בצה"ל, אתם בעד, או נגד?
השאלה על מקומן, תפקודן ומעמדן של נשים בצה"ל אינה יורדת מסדר היום הציבורי, והטיעון העיקרי הוא החשש מנפילתן של נשים בשבי.
תגידו, על סיפורן של 96 השבויות במלחמת העצמאות, שנפלו בשבי הירדני, המצרי והסורי - שמעתם?
במחקר שביצעה פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן, היא מנתחת את סיפורן העלום של השבויות, ודנה בחוויית השבי שלהן מרגע הכניעה, דרך תקופת השבי ועד השיבה הביתה. בין היתר, המחקר בוחן את האופן שבו התפיסות המגדריות עיצבו חווית שבי שונה לנשים ולגברים.
אבל... בלי ספויילרים!
מוזמנים לגלות את המסקנות ולקרוא את מחקרה של פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן, מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה.
הסטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתוכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה!
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
זהירות, שוליים!
אילו ספרים מונחים על מדף הספרים שלכם?
רבי מכר? קלאסיקות? ספרים פופולריים, או מעמיקים? התיאוריה הספרותית מייצרת אבחנות חדות, היא ממיינת, מסווגת ומקטלגת ויוצרת היררכיות בין חשוב יותר וחשוב פחות, נחשב יותר ונחשב פחות.
ובשוליים? בשוליים יש ספרות עממית, ספרות נשים מוקדמת, ספרות ילדים מוקדמת. השוליים הם תוססים וצבעוניים וססגוניים ומגוונים ואחרים. הם סובלניים, רחבים ומכילים. בשוליים שומעים קולות אחרים. לא יותר טובים או פחות טובים, פשוט אחרים.
מה יש בהם, בשוליים, שכל כך מאיים? ממה פוחד המרכז? מדוע הוא עויין אותם?
בפועל המרכז והשוליים מזינים זה את זה, כרוכים זה בזה ולמעשה לא יכולים זה ללא זה – וזאת על אף שפעמים נוצר הרושם שהמרכז מנסה להתגונן מפני השוליים, לחסום ולצנזר אותו.
על נושא זה, ועל נושאים רבים אחרים תוכלו ללמוד לעומק בקורסים של ד"ר ורד טוהר, המחלקה לספרות עם ישראל.
הסטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתוכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה לספרות עם ישראל!
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
היה או לא היה?
אם תפגשו ארכיאולוג ותשאלו אותו אם מאורעות ספר יהושע התקיימו במציאות, סביר להניח שהוא יניח לכם יד מנחמת על הכתף ויאמר לכם – שלא.
אבל האמת היא שיש ממצאים שמצביעים על כך שהתשובה הזו לא מדויקת:
- מבחינה מדויקת של מפת הפריסה של ערי ממלכה כנעניות בתקופה 1250-1100 (או מעט מאוחר יותר) ניתן לראות שהערים המתוארות כאויבי יהושע נמצאות באזורים שנשארו בשליטה כנענית בתקופה זו.
-הערים המתוארות כבעלות "רכב ברזל" נמצאות באזורים בהן הכתובות המצריות מתארות לוחמי מרכבות בתקופה.
אז מהי האמת?
אין ספק שיש פער בין הסיפור של מלחמות יהושע לבין המאורעות, כפי שיש בין כל מאורע לכל סיפור. ספר יהושע הוא לא ספר היסטוריה, אלא ספר שרוצה להדגיש ולהראות איך יהושע מתקדם מ"נס" ל"טבע": מהכוונה אלוהית לתכנון מלחמות בעצמו.
עם זאת, הפרטים מהם נבנו הסיפורים מושתתים על ידיעות היסטוריות, שמתוכן נבנה הסיפור.
*הפוסט מבוסס על דברים שכתב פרופ' שון זליג אסטר, חוקר של תקופת המקרא מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה.
*הסטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתוכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה!
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
מתי כתבו את זה?
איך קובעים מתי נכתב טקסט?
קביעת זמן החיבור של ספר או קטע מהמקרא היא בסיס חשוב להבנה טובה יותר של התוכן והרעיונות שמאחוריו.
במשך השנים, הציעו חוקרי מקרא שונים שיטות שונות לתארוך הטקסטים המקראיים, למשל: התבססות על מקבילות מהמזרח הקדום, מודלים אבולוציוניים ועוד. אבל הבעיה היא שהשיטות הללו הן היפותטיות ומתבססות על אינטואיציה מחקרית ולא על נתונים שאפשר למדוד.
לעומתן, השיטה של תארוך על בסיס לשוני היא אמפירית יותר. השיטה הזו מבוססת על אבחנה בין שתי תקופות בלשון המקרא: תקופת הלשון המקראית הקלאסית (CBH) ששימשה בימי בית ראשון, והלשון המקראית המאוחרת (LBH), מימי בית שני, שיבת ציון והלאה.
אחרי שאספנו וניתחנו את הנתונים הלשוניים של שני סוגי העברית הללו, אפשר ליצור פרופיל לשוני של העברית ששימשה לפני הגלות והעברית ששימשה אחריה, ולנסות לסווג קטעי מקרא שזמנם אינו ידוע, כקדומים או מאוחרים על בסיס לשוני.
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
וונדר וומן, לפנייך
על עדה סרני, שמעתם?
היא הייתה ראש המוסד לעלייה ב' באיטליה, ערב קום המדינה (יולי 1945–מאי 1948).
בזכות העשייה החשאית, היצירתית והנועזת שלה, יצאו מאיטליה אלפי פליטים בעשרות אוניות מעפילים ארצה, בנוסף לאוניות רכש הנשק ליישוב במלחמת העצמאות בשנת 1948 שהגיעו לארץ.
סרני היתה אישיות מרשימה. היא עיצבה את מנהיגותה תוך סמכותיות, ביטחון עצמי, גילוי יוזמה ויצירתיות. בנוסף, היא פיתחה דפוסי פעולה חדשים על ידי יצירת קשרים עם אנשי מפתח איטלקיים ורכישת תמיכתם הפסיבית בפעילות המוסד. הישג זה של עדה סרני, היה רב חשיבות למפעל ההעפלה אך תרם גם להעצמת זהותה המנהיגותית.
איך הצליחה סרני לתפקד, כאישה, בתוך זירה גברית, בעידן של מאבק לאומי? היא פיתחה דפוס ייחודי, ששילב בין כישרון פיקודי סמכותי לצד סגנון הנהגה משתף.
אם לא שמעתם אף פעם על עדה סרני, אל תרגישו אשמים. למרות היותה מנהיגה שתרמה רבות למפעל הציוני, היא נעדרה מהזיכרון הקולקטיבי. חלק מהסיבות לכך טמונות ככל הנראה באופי ובערכים של מדינת ישראל.
ומה דעתכם?
*הפוסט מבוסס על תמצית מחקרה של פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה.
*הסטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה!
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
סודות מחדר העריכה
איך נראה שיר לפני שהוא מוצא את דרכו לדף הספר, בשלב בו הוא עוד טיוטה מקומטת ומאולתרת, ומכל צדדיו הערות ומחיקות?
הצצה אל הטיוטה המקומטת יכולה לחשוף אותנו לתודעה של המשורר, למחשבות ורגשות, שלעתים צונזרו והוסתרו ביצירה הסופית.
את אלתרמן, אחד מהמשוררים המוערכים ביותר במבין משוררי העברית החדשה, אין צורך להציג. יעקב אורלנד, משורר, מתרגם ומחזאי, כתב ספר שלם שהקדיש לו, 15 שנה לאחר שנפטר, ושמו "כז שירים נתן היה אומר".
ההשוואה בין כתבי היד של אורלנד, ובין היצירה הסופית שהתפרסמה, חושפת מידע מרתק ואפילו סודות שנגנזו.
למשל, מאחת הטיוטות עולה כיצד אורלנד בחר לעדן את המילים כדי לא לחשוף את רגשות הקינאה והתחרותיות בינו לבין אלתרמן. קנאת סופרים, תרבה חכמה? כנראה שכן... אין ספק שהשירה העברית יצאה נשכרת משני המשוררים הללו.
הפוסט מבוסס על דברים שכתבה פרופ' תמר וולף-מונזון
אם אתם מעוניינים לשמוע עוד – האזינו להרצאתה של פרופ' וולף-מונזון, מהמחלקה לספרות עם ישראל, שניתנה במסגרת סדרת הרצאות שעורך אתר נתן אלתרמן:
https://www.youtube.com/watch?v=5S90HWes-zs&feature=youtu.be
פרופ' תמר וולף-מונזון מתמחה בשירה עברית במאה העשרים.
בקורסים שתלמד בשנת תשפ"א תוכלו ללמוד את יסודות השירה, להכיר את שירתו של המשורר אורי צבי גרינברג ולהיחשף לאופן בו משוררים כמו נתן אלתרמן יהודה עמיחי ואגי משעול יוצרים תמונות באמצעות מלים וצירופי מלים.
* הסטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה לספרות עם ישראל
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
מה דעתכם, נשים בשואה, נושא לגיטימי למחקר?
אין ספק שזהו נושא שאינו מובן מאליו, יש שיאמרו שאפילו שנוי במחלוקת.
חוקרים, אנשי ציבור ואפילו ניצולי שואה העלו כבר לפני 20 שנה שאלות לגבי תחום המחקר הזה. הרי, למה ללמוד על נשים בשואה כנושא נפרד?
התשובה היא, שנכון, הנאצים בקשו להשמיד את כל היהודים באירופה הכבושה, גברים ונשים כאחד, אלא שעד לרגע ההשמדה, או במהלך שנות המלחמה, לעיתים קרובות החוויות שעברו נשים היו שונות מאלה שעברו גברים.
אפילו כשהם עברו את אותן החוויות, כמו ההתמודדות עם רעב, עם סגירה בגטו או תהליך ההגעה למחנה ריכוז, גברים ונשים חוו אותן בדרכים שונות.
בסופו של דבר, כשאנחנו מתמקדים בחוויות של נשים בשואה אנחנו לא ממוקדים במוות, אלא בחיים, בדפוסי ההתמודדות הייחודיים של נשים בשואה, בעזרה ההדדית בקרב קבוצות נשים שהייתה שונה מזו שהתפתחה בקרב קבוצות גברים.
הפוסט מבוסס על דברים שכתבה פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ, המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו.
סטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו!
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
הופה... בואו תראו איך תכנית כרמים פשוט תרחיב לכם את המבט! ד"ר מור פרסיאדו, מהמחלקה לאמנות יהודית עושה לנו לינק היסטורי בין פמיניזם, אמנות ויהדות. קבלו!
**
זה אמנם לא ממש ידוע, אבל מסתבר שאמניות פמיניסטיות יהודיות לקחו חלק מרכזי בעליית התנועה הפמיניסטית בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה הקודמת.
אחת מהן, למשל, היא האמנית ג'ודי שיקגו. היא נולדה בשיקגו שבארה"ב בשם יהודית כהן, אבל החליטה לשנות את שמה לאחר מות אביה ובעלה הראשון, במחאה כנגד המוסכמות החברתית של מתן שמות לפי הגבר. היא הייתה בין המייסדות של "האמנות הפמיניסטית" והתייחסה ביצירותיה לתפקידן של נשים בתרבות ובהיסטוריה.
אגב, אם תרצו לראות את ג'ודי, תוכלו לצפות בסרט הדוקומנטרי בנטפליקס: "פמיניסטיות: מה הן חשבו?"
לסיכום, אם חשבתם שאין כל קשר בין יהדות – פמיניזם - אמנות תחשבו שנית! או פשוט, הצטרפו לקורס הדיגיטלי החדש של ד"ר מור פרסיאדו, מהמחלקה לאמנות יהודית.
**
רוצים לגלות יותר? לחקור? לברר? להצליב מידע בין עולמות תוכן שונים?
נשמע שכרמים תכנית מלגות למצטיינים לחקר התרבות והזהות היהודית באוניברסיטת בר-אילן - היא תכנית ממש בשבילכם!
אצלנו ב"כרמים" תוכלו להרחיב את האופקים, ללמוד לכתוב, לנתח מקורות, למצוא משמעות לעשייה שלכם - והכל ברמה האקדמית הכי גבוהה, בחוג הרב-תחומי למדעי היהדות.
הידעת? סטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה לאמנות יהודית!
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
מתעניינים בהמון דברים? רוצים להרחיב מבט עם תכנית כרמים ? הנה, קבלו דוגמה מהשטח איך אפשר לערוך לכם הכרות קרובה ובלתי אמצעית עם ...גוליית!
**
גוליית הוא רק דוגמה לפלישתי אחד שלא היינו רוצים לפגוש בסמטה חשוכה.
אז מי הם הפלישתים, האויבים המרים של ישראל ויהודה בתקופת המקרא?
במשך שנים חשבנו שמדובר בקבוצה שהגיעה לארץ ישראל, מאזור יוון, והביאה איתם תרבות הדומה לתרבות "המיקנית" - התרבות של יוון בתקופת הברונזה.
מחקרים בשנים האחרונות, ובמיוחד של פרופ' אהרן מאיר וצוות החופרים בתל צפית - גת פלישתים, התחילו להבין שמדובר בתופעה הרבה יותר מורכבת ומעניינת.
למשל, במקום תרבות זרה שהגיעה מחוץ לארץ ישראל ממקום אחד, החפירות מעידות שמדובר בקבוצה המורכבת מאנשים והשפעות, ממקומות שונים במזרח הים התיכון (יוון, הבלקנים, טורקיה, קפריסין, ועוד) שהתערבבו יחד עם תושבים כנענים מקומיים, ויצרו יחד "סלט ים תיכוני".
זה מעניין אתכם? מעיף לכם את הסכך?
נשמע שכרמים תכנית מלגות למצטיינים לחקר התרבות והזהות היהודית באוניברסיטת בר-אילן - היא תכנית ממש בשבילכם!
הידעת? סטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתכנית הלימודים האישית שלהם גם לימודים על הפלישתים ומערכת היחסים שלהם עם ישראל ויהודה בתקופת המקרא בקורסים של פרופ' מאיר!
אצלנו ב"כרמים" תוכלו להרחיב את האופקים, ללמוד לכתוב, לנתח מקורות, למצוא משמעות לעשייה שלכם - והכל ברמה האקדמית הכי גבוהה, בחוג הרב-תחומי למדעי היהדות.
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
חנינה מסתורית
הם הואשמו ברצח למטרות פולחן, ובכל זאת שוחררו מהכלא. הכיצד?!
הזמן : פברואר 1840, המקום: לא רחוק מפה, דמשק. יהודי העיר מוצאים את עצמם מואשמים בעלילת דם מזעזעת - רציחתם של נזיר מן המסדר הקפוצי'יני ומשרתו, כדי להשתמש בדמם, לא פחות, להכנת מצות לחג הפסח.
את העלילה יזמה האוכלוסייה הנוצרית של דמשק, בעידודה ובתמיכתה של הקונסוליה הצרפתית במקום. ראשי הקהילה עונו בעינויים קשים כדי שיודו ברצח. היו שמתו מהעינויים, אחרים הודו, בלית ברירה, אחד התאסלם והפך להיות עד נגד היהודים, ואחדים עמדו בעינויים הנוראיים ולא נשברו.
הפרשה הפכה לעניין בינלאומי בו נטלו חלק ממשלות רבות באירופה. בסופו של דבר, לנאשמים ניתנה חנינה והם שוחררו מן הכלא. אלא שחנינה זו לא הסירה את עננת אשמת היהודים ברצח למטרות פולחניות. גם המוסלמים וגם הנוצרים האמינו כי היהודים אשמים. איך קרה שקיבלו חנינה? היו שטענו שמקור החנינה הייתה עוצמתה הכלכלית של המנהיגות היהודית בעולם, בראשות בית רוטשילד, משה מונטיפיורי ואדולף כרמייה. הטענה היתה שהם שיחדו את מחמד עלי, מושל סוריה, בממון רב, וכך השיגו את שחרורם של הנאשמים.
כאן החל המיתוס האנטישמי של היהודים השולטים בעולם. מצד אחר, הפרשה הזו גם מסמלת את התחדשותה של הסולידריות הלאומית היהודית.
ומה דעתכם, מאמינים שרוטשילד עומד מאחורי החנינה?
**
פרופ' ירון הראל, משתף אותנו במידע המרתק.
אוהבים היסטוריה? רוצים להתחקות אחרי שורשי האנטישמיות? תכנית כרמים תסייע לכם להרחיב את המבט ולחבר בין אז להיום ולהבין איך מתפתחת סולידריות לאומית היהודית.
נשמע שכרמים תכנית מלגות למצטיינים לחקר התרבות והזהות היהודית באוניברסיטת בר-אילן - היא תכנית ממש בשבילכם!
אצלנו ב"כרמים" תוכלו להרחיב את האופקים, ללמוד לכתוב, לנתח מקורות, למצוא משמעות לעשייה שלכם - והכל ברמה האקדמית הכי גבוהה, בחוג הרב-תחומי למדעי היהדות.
הידעת? סטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים מהמחלקה לתולדות ישראל.
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
איך מרחיבים מבט עם תכנית כרמים? פרופ' יהונתן יעקבס מהמחלקה לתנ"ך חושף אותנו לפרט מפתיע ואנושי במיוחד לגבי רמב"ן.
***
למה רמב"ן שינה את הפירושים שלו בסוף ימיו?
רבי משה בן נחמן, או בכינויו המוכר יותר - רמב"ן, היה מגדולי חכמי ספרד בימי הביניים, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא.
הוא נולד בגירונה שבקטלוניה, חי בספרד, שם כתב את מרבית פירושיו ובסוף ימיו עלה לארץ ישראל. מחקר של השנים האחרונות מגלה כי לאחר עלייתו לארץ הוא הוסיף ושינה את פירושיו לתורה במאות מקומות. למה בעצם? מה במפגש עם ארץ ישראל גרם לו לשנות את פרשנותו?
קודם כל, הוא גילה נתונים גאוגרפיים שונים ממה שחשב, לדוגמא המיקום של קבר רחל. כמו כן הוא נחשף למקורות ספרותיים חדשים שלא היו בידיו כשחי בספרד, כמו התרגום הירושלמי, מגילת סתרים ועוד. רמב"ן היה עניו מספיק לחזור בו מהפירוש הראשוני שכתב ולהציע באחרית ימיו פירוש אלטרנטיבי.
במילים אחרות, אף פעם לא מאוחר מדי להתחרט, לשנות או ללמוד משהו חדש.
*המחקר נעשה בשיתוף עם פרופ' יוסף עופר (אף הוא מהמחלקה לתנ"ך)
***
רוצים לגלות יותר? לחקור? לברר? להצליב מידע בין עולמות תוכן שונים?
נשמע שכרמים תכנית מלגות למצטיינים לחקר התרבות והזהות היהודית באוניברסיטת בר-אילן - היא תכנית ממש בשבילכם!
אצלנו ב"כרמים" תוכלו להרחיב את האופקים, ללמוד לכתוב, לנתח מקורות, למצוא משמעות לעשייה שלכם - והכל ברמה האקדמית הכי גבוהה, בחוג הרב-תחומי למדעי היהדות.
הידעת? סטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים לתנ"ך!
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
מרחיבים אופקים עם תכנית כרמים
והיום חוזרים למקורות עם ד"ר מיקי ארליך מהמחלקה למזרח תיכון:
בשנת 930 לספירה כמעט כל יהודי העולם התגוררו בארצות האסלאם, חוץ מאלפים בודדים שהתגוררות בארצות אשכנז.
אלף שנים אחר כך, ערב השואה היו בעולם כ17 מליון יהודים, כאשר כ90% מהם התגוררו במדינות אירופה ואמריקה.
מה יכול להסביר את השינוי הקיצוני הזה?
ההסבר האינטואיטיבי הוא הגירה, אבל מסתבר שלא רק! ההסבר העיקרי מובע מכך שיהודי ארצות האסלאם התאסלמו בתהליך איטי וארוך. מקצתם מסיבות אידיאולוגיות ורובם מסיבות חברתיות, ורק קהילות גדולות כמו חלב, בגדאד וקזבלנקה השתמרו ושרדו עד הקמת המדינה.
מתעניינים בתהליכים שהובילו את העם היהודי לאיפה שהוא נמצא היום? רוצים לגלות איך התרבות הישראלית מושפעת מאירועים עולמיים והיסטוריה של אלפי שנים? מזמינים אתכם לקחת חלק בתכנית כרמים.
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
מרחיבים אופקים עם תכנית כרמים והפעם, עם פרופ' לילך רוזנברג פרידמן מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה על הקשר בין היריון, ילודה ופוליטיקה:
מתכננים הריון? לקחתם בחשבון את המצב הפוליטי בארץ?
על פי פרופ' רוזנברג – פרידמן, השנים 1920 – 1948 בארץ ישראל התאפיינו במיעוט ילודה, כתוצאה מהפלות מלאכותיות שרווחו מאוד ביישוב היהודי.
הגורמים לכך קשורים במציאות המקומית המורכבת, והתופעה ממחישה מתחים ופערים בין שאיפות ההנהגה למצרכי הפרט, בין אידיאולוגיה לאילוצי המציאות.
אחת התובנות מהמחקר הזה היא שהמטרות הפוליטיות מיוצגות ונקבעות לא רק בשדה הקרב או במערכה הפוליטית, אלא גם בחיי היום יום של כולנו – האנשים הרגילים.
עד כמה הפוליטיקה משפיעה על חיי היום יום שלכם?
* הפוסט מבוסס על תמצית ספרה של פרופסור לילך רוזנברג – פרידמן, "הפוליטיקה של הילודה בציון: יהדות, לאומיות ומודרניות בתקופת המנדט הבריטי 1948-1920" שראה אור ב-2017 בהוצאת אינדיאנה (באנגלית)
** הידעת? סטודנטים בתכנית כרמים יכולים לבחור לשלב בתכנית הלימודים האישית שלהם גם קורסים ללימודי א"י וארכיאולוגיה.
לפרטים נוספיםhttps://website6.springweb.co/cramim-bar-ilan/
תאריך עדכון אחרון : 16/09/2021
