ראשי המחלקה

ד"ר טובה גנזל (48, נשואה ואם לשבעה)

ראש תוכנית "כרמים" משנת 2020

תואר ראשון בתנ"ך ובפילוסופיה כללית, תואר שני בתנ"ך (יועצת הלכה),

ודוקטורט בתנ"ך כולם מאוניברסיטת בר-אילן

פרט מפתיע: הגעתי לפקולטה למדעי היהדות במטרה ללמוד שנה ולעבור הלאה ל"מקצוע פרקטי" וכמעט במקרה – נשארתי בתחום עד היום.

מה רצית להיות בילדותך? האם יש לכך קשר לתחום המחקר שלך היום?

חשבתי שאעסוק בניהול במגזר הציבורי, אין לכך קשר לתחום המחקר שלי.

שתפי אותנו בחוויה מיוחדת או מצחיקה מהחיים הסטודנטיאליים או מהדרך האקדמית שלך?

באמת, רציתי ללמוד במחלקה לתלמוד (נוסף על פילוסופיה כללית), אבל מכיוון שבעת ההגעה למחלקה המזכירה הסבירה לי שבלי רקע אוכל ללמוד "רק" במסלול תושבע"פ ולא אוכל ללמוד תלמוד, ויתרתי והלכתי לתנ"ך.

מהו הספר האחרון שקראת? איזה ספר קראת יותר מפעם אחת? מהם שלושת הספרים שהם בבחינת חובת קריאה בתחום המחלקה שלך?

הספר האחרון שקראתי הוא ביוגרפיה (באנגלית) שכתב הרב עדין שטיינזלץ על הרבי מלובביץ בשם: My Rebbe. אני ממעטת לקרוא ספרי קריאה יותר מפעם אחת.

ספרי החובה בתחום המחלקה שלי הם:

ספרי התנ"ך, והם קצת יותר משלושה...  

מהי המדינה הכי מפתיעה שהגעת אליה בזכות המחקר שלך, ובאיזה הקשר?   

את הטיסה המשפחתית שלנו, לפני כשש שנים לשלושה שבועות בהודו, יזמתי, בין היתר, בשל הרצון העז שלי לראות מקדשים מתפקדים – ואת הפולחן שמתקיים שם. זו היתה נקודת מבט נוספת ומשמעותית להבנת נושאים מרכזיים שהמקרא עוסק בהם – והמחקר הנוכחי שלי על מקדשים קשור בהם.

אם לא היית באקדמיה, הייתי מנכל"ית בחברה במגזר הציבורי או מנהלת פרויקטים שיש להם ממשק חינוכי.

מי מהוגי התחום או מהמורים שלך, ואולי דווקא מקרב הסטודנטים, נתן לך השראה מיוחדת, גרם לך לשנות את דעתך, עורר אותך למחשבה או לפעולה?

הבחירה שלי להישאר באקדמיה בסופו של דבר נבעה מתוך רצון להמשיך לעסוק ברוח וללמוד גם אחרי התארים הפורמליים ואחרי המסגרות הקיימות ללימוד לנשים. אכן, היו כמה נשים לאורך הדרך שהיוו מודל לכך, אך את ההשפעה המהותית ביותר אני מייחסת לשורשים היקיים שלי, שמקורם ברב הירש ובד"ר יצחק ברויאר, למסורת הלימוד המפוארת של לימוד שמשלבת השכלה כללית ואקדמית עם מדעי היהדות שהם הותירו אחריהם.

ציטוט שמאפיין אותך או שהולך אתך תמיד: 

"בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ" (משלי ג, ו).