הכירו את ראשי המחלקה

פרופ' יגאל לוין

פרופ' יגאל לוין (58, נשוי ואב לחמישה)

ראש החוג הרב-תחומי למדעי היהדות משנת 2017, שנה חמישית בתפקיד

תואר ראשון בלימודי ארץ-ישראל ובהיסטוריה כללית מאוניברסיטת בר-אילן

מסלול ישיר לדוקטורט בלימודי ארץ-ישראל מאוניברסיטת בר-אילן

 

פרט מפתיע: אני חובב מדעי בדיוני, ואין לי תעודת בגרות!

 

מה רצית להיות בילדותך? האם יש לכך קשר לתחום המחקר שלך היום?

תמיד אהבתי לטייל, אהבתי היסטוריה ואהבתי מפות. וכמובן, גם מדע בדיוני. נרשמתי למשפטים כדי להוכיח לעצמי שאני יכול להתקבל, אבל אמי ז"ל אמרה לי שלא כדאי ללמוד משהו שלא אוהב לעסוק בו, וכך הגעתי ללימודי ארץ-ישראל.

 

שתף אותנו בחוויה מיוחדת בדרך האקדמית והסטודנטיאלית שלך?

הסיורים ברחבי הארץ, חפירות ארכאולוגיות ולימוד שפות עתיקות עיצבו את דרכי האקדמית. וגם חיי חברה: מסיבות מחלקתיות, אירועים של אגודת הסטודנטים ועוד.

 

מהו הספר האחרון שקראת? איזה ספר קראת יותר מפעם אחת? מהם שלושת הספרים שהם בבחינת חובת קריאה בתחומך?

הספרים האחרונים שקראתי היו הטרילוגיה הבידיונית הדיסטופית "המעבר" מאת ג'סטין קרונין, המספר על עולם שנפגע מנגיף מסתורי, שכמעט מכחיד את האנושות. הספרים נכתבו לפני עשור, אבל לקרוא אותם בתקופת הקורונה היה ממש מטלטל. ספרים שקראתי מספר פעמים במהלך חיי, גם הם רובם מתחום המדע הבדיוני והפנטזיה: סדרת "חולית" של הרברט, "המוסד השמימי" של אסימוב, וכמובן "שר הטבעות" של טולקין. אני ממליץ גם על סדרת הספרים של "משחקי הכס", שהיא הרבה יותר טובה מסדרת הטלוויזיה!

בתחום האקדמי, מכיוון שהחוג שלי הוא רב-תחומי, אני ממליץ לטעום ממגוון תחומים במדעי היהדות, ורק אז להחליט איזה תחומים "תופסים" אותך.

 

מהי המדינה הכי מפתיעה שהגעת אליה בזכות המחקר שלך, ובאיזה הקשר?

הנסיעות המקצועיות שלי הן בעיקר לכנסים אקדמיים, רובם באירופה ובארה"ב. אין מדינה ש"הפתיעה" אותי, כי אני נוהג ללמוד הרבה מאוד על המקום לפני שאני מגיע. ובכל זאת – ממש קרוב לבית: קפריסין. לא רק חופים ובילויים, אלא גם עתיקות ונופים שממש מזכירים את ישראל, כולל מבני משטרה בריטיים (מצודות טיגארט), ואפילו קולטים רשת ב' וגל"צ ברדיו של המכונית! 

 

אם לא היית באקדמיה, היית...

ממש קשה לדעת. אולי הייתי "נופל" לעריכת דין...

 

מי מהוגי התחום או מהמורים שלך, ואולי דווקא מקרב הסטודנטים, נתן לך השראה מיוחדת, גרם לך לשנות את דעתך, עורר אותך למחשבה או לפעולה?

"מכל מלמדי ותלמידי השכלתי". ובכל זאת, אם דוחקים אותי לקיר, אציין את שני המנחים שלי לדוקטורט, פרופ' אנסין רייני ז"ל ופרופ' אהרן דמסקי יבדל"א. הם היו מאוד שונים זה מזה, באו מרקע שונה, אבל כיבדו זה את זה באופן שקשה למצוא באקדמיה. ואוסיף סיפור: השנה שבה התחלתי ללמוד באוניברסיטה התחילה בשביתת סטודנטים (על גובה שכר הלימוד, כמובן) של שלשה שבועות. כאשר סוף-סוף התחילו הלימודים והגעתי לקורס המבוא של פרופ' רייני, הוא הודיע לנו: "אתם שבתתם, אבל אני לא. אז מבחינתי, אנחנו בשיעור מס' 4. את שלשת השעורים הראשונים תשלימו לבד". אני, היום, לא הייתי מסוגל לעשות דבר כזה!

 

ציטוט שמאפיין אותך או שהולך אתך תמיד:   

"אנחנו לא באמת יודעים..."

 

 

ד"ר טובה גנזל

ד"ר טובה גנזל (46, נשואה ואם לשבעה)

ראש תוכנית "כרמים" משנת 2020

תואר ראשון בתנ"ך ובפילוסופיה כללית, תואר שני בתנ"ך (יועצת הלכה),

ודוקטורט בתנ"ך כולם מאוניברסיטת בר-אילן

 

פרט מפתיע: הגעתי לפקולטה למדעי היהדות במטרה ללמוד שנה ולעבור הלאה ל"מקצוע פרקטי" וכמעט במקרה – נשארתי בתחום עד היום.

 

מה רצית להיות בילדותך? האם יש לכך קשר לתחום המחקר שלך היום?

חשבתי שאעסוק בניהול במגזר הציבורי, אין לכך קשר לתחום המחקר שלי.

 

שתפי אותנו בחוויה מיוחדת או מצחיקה מהחיים הסטודנטיאליים או מהדרך האקדמית שלך?

באמת, רציתי ללמוד במחלקה לתלמוד (נוסף על פילוסופיה כללית), אבל מכיוון שבעת ההגעה למחלקה המזכירה הסבירה לי שבלי רקע אוכל ללמוד "רק" במסלול תושבע"פ ולא אוכל ללמוד תלמוד, ויתרתי והלכתי לתנ"ך.

 

מהו הספר האחרון שקראת? איזה ספר קראת יותר מפעם אחת? מהם שלושת הספרים שהם בבחינת חובת קריאה בתחום המחלקה שלך?

הספר האחרון שקראתי הוא ביוגרפיה (באנגלית) שכתב הרב עדין שטיינזלץ על הרבי מלובביץ בשם: My Rebbe. אני ממעטת לקרוא ספרי קריאה יותר מפעם אחת.

ספרי החובה בתחום המחלקה שלי הם: ספרי התנ"ך, והם קצת יותר משלושה...  

 

מהי המדינה הכי מפתיעה שהגעת אליה בזכות המחקר שלך, ובאיזה הקשר?   

את הטיסה המשפחתית שלנו, לפני כשש שנים לשלושה שבועות בהודו, יזמתי, בין היתר, בשל הרצון העז שלי לראות מקדשים מתפקדים – ואת הפולחן שמתקיים שם. זו היתה נקודת מבט נוספת ומשמעותית להבנת נושאים מרכזיים שהמקרא עוסק בהם – והמחקר הנוכחי שלי על מקדשים קשור בהם.

 

אם לא היית באקדמיה, הייתי מנכל"ית בחברה במגזר הציבורי או מנהלת פרויקטים שיש להם ממשק חינוכי.

 

מי מהוגי התחום או מהמורים שלך, ואולי דווקא מקרב הסטודנטים, נתן לך השראה מיוחדת, גרם לך לשנות את דעתך, עורר אותך למחשבה או לפעולה?

הבחירה שלי להישאר באקדמיה בסופו של דבר נבעה מתוך רצון להמשיך לעסוק ברוח וללמוד גם אחרי התארים הפורמליים ואחרי המסגרות הקיימות ללימוד לנשים. אכן, היו כמה נשים לאורך הדרך שהיוו מודל לכך, אך את ההשפעה המהותית ביותר אני מייחסת לשורשים היקיים שלי, שמקורם ברב הירש ובד"ר יצחק ברויאר, למסורת הלימוד המפוארת של לימוד שמשלבת השכלה כללית ואקדמית עם מדעי היהדות שהם הותירו אחריהם.

 

ציטוט שמאפיין אותך או שהולך אתך תמיד: 

"בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ" (משלי ג, ו).